בבוקר פסטוראלי אחד התפוצצתי.
זה היה בוקר שגרתי לחלוטין. עד היום אני משחזרת את הבום הגדול. כנראה שהוא יהדהד בראשי כל חיי.
כמו שהחפצים שלי עברו מאוטובוס אחד לאוטובוס שני, כך אני עברתי מעולם אחד לעולם אחר. ראיתי לצדי את השקית השחורה, חשבתי שזה הסוף…
שהיתי חודשיים בין ארץ לשמים אבל אז התחולל הנס הרפואי ועברתי לעולם השיקומי.
עד היום אני מחברת את רסיסי פסיפס חיי דרך הכתיבה והיצירה.
כיצד יעל הצליחה לדלג מעל להבות החיים?
זהו סיפורו של שיקום, של כוח האמונה בעצמך והעזרה מאנשים טובים מסביבך.
כתיבה: יעל להב ודורית לרמן | בימוי וליווי אמנותי: אסי שמעוני | ביצוע: אנה קוסטין
